טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים לילדים המתמודדים עם חרדה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
- Ori Ben Onn
- Oct 4
- 5 min read
Updated: Oct 5
מאת ענבל גרינברג
"גרינברג טיפול והדרכה" – מרכזים טיפוליים לטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים וטבע
חוות אייל, קיבוץ רמת רחל | חוות המרחב הפתוח, גזר
רקע
מלחמת חרבות ברזל הותירה את החברה הישראלית עם פצעים פתוחים, רבים מהם רגשיים ובלתי נראים. ילדים רבים נחשפו לאזעקות חוזרות, לשהייה ממושכת במרחבים מוגנים, לפרידות ממושכות מהורים מגויסים ואף למצבי סכנה ממשית.
גם חודשים לאחר האירועים, רבים מהילדים עדיין מגיבים בדריכות, בחוסר שקט ובפחדים עזים. החרדה מופיעה בצורות מגוונות: קושי להירדם, רגישות לרעשים, תלות מוגברת בהורה, הסתגרות או התפרצויות רגשיות ועוד.
כמטפלת ומנהלת המרכזים הטיפוליים בחוות אייל ובחוות המרחב הפתוח, אני פוגשת מדי שבוע ילדים שנושאים בתוכם את חוויות האיום וחוסר הוודאות של התקופה. פעמים רבות הם מתקשים לבטא במילים את מה שמתחולל בתוכם. הגוף מדבר במקומם – נשימה מהירה, כתפיים מכווצות, מבט דרוך ומתרוצץ.
ילדים מסוימים גם עשויים לחזור אל התנהגויות ביטחון של גילאים צעירים יותר: הצמדות, מציצת מוצץ, הגעה למיטת ההורה בלילה, הימנעויות ממשימות שדורשות עצמאות. מצבים רגרסיביים אלו עלולים לייצר מתח אצל ההורים ולגרום לקונפליקטים משפחתיים.
תגובת הילדים לאירועי חירום
ילדים חווים אירועי חירום באופן גופני ורגשי גם יחד. מערכת העצבים שלהם רכה וחשופה, והם מתקשים לווסת את תגובת הפחד ללא תיווך חיצוני. החשיפה למצב מתמשך של סכנה מחלישה את תחושת הביטחון הפנימי ופוגעת במנגנוני ההרגעה העצמיים.
על פי גישות שונות בפסיכותרפיה, ובהן הגישה הסנסומוטורית (Ogden, Minton & Pain, 2006) והגישה של van der Kolk (2014), טראומה שאינה מעובדת במילים נשמרת בגוף. במצבים אלה, יש צורך באמצעי ביטוי חווייתיים המאפשרים גישה לעולם הפנימי מבלי להציף או לדרוש מהילד ניסוח מילולי מדויק.
מדוע טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים מתאים לטיפול בחרדה
הטיפול בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Psychotherapy) הוא שיטה אינטגרטיבית המשלבת עקרונות של טיפול רגשי, פסיכולוגיה התפתחותית ואתולוגיה.
בעל החיים משתתף באופן פעיל בתהליך ומשמש מתווך בין הילד למטפל. הוא מגיב באותנטיות, מספק משוב רגשי מידי ומאפשר לילד לחוות חיבור וקבלה ללא שיפוט (Levinson, 1969; Fine, 2019).
בעלי החיים מהווים דמות התקשרות מיטיבה – הם יציבים, נוכחים, מגיבים בכנות ואינם דורשים מילים. אצל ילדים שאיבדו אמון בביטחון הסביבה, זו חוויה מתקנת שמחזקת תחושת שליטה, אחריות והערכה עצמית.
מחקרים מצביעים על כך שאינטראקציה עם בעלי חיים מפחיתה את רמות הקורטיזול ומגבירה את הפרשת האוקסיטוצין, מה שתורם להרפיה פיזיולוגית ולוויסות רגשי (Beetz et al., 2012).
תיאור מקרה - טיפול בילד הסובל מחרדה
אורי (שם בדוי), בן שמונה, ילד ירושלמי חייכן ומתוק, הופנה למרכז שלנו לאחר שפיתח תגובות חרדה חריפות לאזעקות מאז תחילת המלחמה. הסיפור של אורי מבוסס על חוויות אמיתיות של ילדים שפגשנו בטיפול, אך פרטיו שונו כדי לשמור על פרטיות המטופלים.
אורי התקשה להירדם, נקלע לחיכוכים עם אחיו וחבריו לכיתה, הפסיק ללכת לחוגים וסרב לנסוע עם אימו לקניון או לסידורים במידה ותישמע אזעקה.
במפגשים הראשונים אורי היה דרוך ושקט. בין השאר שמר מרחק מכלבי החווה הטיפוליים – בולט ובני. המטפלת כיבדה את הקצב שלו ואפשרה לו להתבונן בבעלי החיים ממרחק שהוא חש בו בטוח. בפגישות אלו נוסדה הברית הטיפולית ונוצר קשר של אמון עם המטפלת.
בהדרגה, אורי החל להצטרף לטיפול השוטף בבעלי החיים: מילוי מים, האכלה, ניקוי. פעולות פשוטות אלו אפשרו לו להרגיש חלק ממערכת שיש בה חיים ותנועה, אך גם סדר וביטחון. ברגע אחד משמעותי במיוחד, רוח נשבה ונשמעה טריקה חזקה של דלת חדר הטיפולים. בני הבורדר קולי נרתע, ואורי ניגש אליו, ליטף ודיבר אליו ברוך: “זה רק דלת, בני, זה לא מפחיד”. זה היה רגע טיפולי מכונן הילד שהיה עד אז “זה שצריך שירגיעו אותו” הפך למרגיע והמטפלת יכלה לשקף ולהראות לאורי את הכוחות שלו גם ברגעים של בהלה. בהדרגה, בשילוב הדרכת הורים במרכז ושיח המטפלת עם הדמויות החינוכיו (לבקשת ההורים), רמות החרדה של אורי פחתו ובמקביל השתפרה היכולת שלו לשאת את מצבי החרדה ולהתמודד עימם. בחווה אורי החל להוביל את בני הכלב ברצועה בביטחון הולך וגדל עד שיצא עם המטפלת גם לטיול כלבים מחוץ לחווה. הוא החל לשתף את המטפלת באופן מילולי בשיח פתוח על פחדיו. תחילה דרך השלכה על בעלי החיים בחווה: "איך היה להם באזעקה?" ולאחר מכן בצורה יותר ישירה על פחדיו וההתמודדויות היומיומיות שלו.
לאחר שלושה חודשי טיפול דווח על ידי הוריו והצוות החינוכי על ירידה ניכרת בדריכות, שיפור בשינה ובתפקוד בבית הספר ובבית. בחווה ראינו גם שיפור בתחושת המסוגלות. החיוך חזר לפנים של אורי :)
מעורבות הורים בתהליך הטיפולי
במרכזים הטיפוליים, הטיפול בילדים משלב מפגשים קבועים עם הוריהם. במציאות הישראלית הורים רבים חווים בעצמם עומס רגשי, דאגה או פרידות ממושכות. כאשר ילד מתמודד עם חרדה, זה מעמיס על ההורה עוד מימד של מתח, קושי לתת וודאות וגם לעיתים אשמה.
במפגשי ההורים אנו מספקות ידע, אמפתיה והכלה - לצד כלים להתמודדות עם הילד החרד: כיצד לתמוך ולא לגונן, כיצד להגיב נכון כדי לקדם ולעזור.
במקרה של אורי, השיחות עם הוריו היו חלק בלתי נפרד מהתהליך. יחד זיהינו מצבים שמעוררים חרדה בבית, ולמדנו כיצד להגיב ברכות ובסבלנות, אך גם באסרטיביות תוך חיזוק תחושת הביטחון בבית ובסביבה.
החווה כמרחב טיפולי של ריפוי
מרחבי החווה מאפשרים תהליך עמוק בזכות שילוב נדיר של סביבה טבעית, בעלי חיים וצוות מקצועי. הטבע, הריחות, המגע עם האדמה והמפגש עם בעלי חיים שונים יוצרים חוויה רב חושית שמחזקת חיבור לעצמי ולכאן ועכשיו. בחווה אנו רואים זאת מדי יום: ילדים שסבלו ממתח מתמשך מוצאים שקט במגע עם עיזים, בתחושת אחריות כלפי ארנב קטן, או בחיבור לגרגורה של חתלתולה.
דיון
הטיפול הרגשי בעזרת בעלי חיים נשען על עקרונות הטיפול הפסיכודינמי בילדים ומתרחש במרחב חי על ידי מטפלות מוסמכות. הטיפול מספק לילדים חוויה של שליטה, ביטחון ותקווה.
שלושה מנגנונים מרכזיים תורמים לתהליך זה:
ויסות פיזיולוגי ורגשי – אינטראקציה עם חיה רגועה מעוררת תגובה ביולוגית של הרפיה ומפחיתה מתח.
העצמת תחושת המסוגלות – הילד חווה עצמו כמי שמסוגל להשפיע, לדאוג לאחר, להרגיע ולשמור.
קשר לא שיפוטי – בעלי החיים מגיבים בנוכחות מלאה, ודרכם הילד חווה קבלה וחמלה.
סיכום
הניסיון המצטבר בחוות הטיפוליות שלנו מראה שטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים היא מתודה משמעותית ויעילה במיוחד בילדים המתמודדים עם חרדות בעקבות מצבי חירום לאומיים.
דרך הטיפול, ילדים כמו אורי מצליחים בהדרגה לחוות תחושת ביטחון, לשפר ויסות רגשי ולפתח יכולת להתמודד עם פחדים בצורה עצמאית ומודעת יותר. במהלך הטיפול, אנו מטפלות ומלוות את הילדים וההורים יחד, מייצרות מרחב מכיל שבו ניתן להבין את החרדה, לשקף רגשות ולתרגל דרכים חדשות להתמודדות יומיומית.
כך הילדים לומדים לחיות עם המתח ואי הוודאות, לחוות רגעי שמחה וביטחון. במקביל, ההורים רוכשים כלים להקשיב, לתמוך ולחזק את תחושת הביטחון של ילדיהם גם מחוץ לחווה.
הרגעים המרגשים ביותר הם אלו שבהם הילדים מצליחים לשוב ולחוות את ילדותם, לשחק, לצחוק, לנשום בשקט. כך טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים מחזיר לילדים ולמשפחות את היכולת לחיות טוב יותר, מתוך אמון, חיבור וביטחון מחודש, עם תקווה ותפילה לימים שקטים.
מקורות
Beetz, A., Uvnäs-Moberg, K., Julius, H., & Kotrschal, K. (2012). Frontiers in Psychology, 3, 234.
Fine, A. H. (Ed.). (2019). Handbook on Animal-Assisted Therapy (5th ed.). Academic Press.
Kruger, K. A., & Serpell, J. A. (2010). Animal-assisted interventions in mental health.
Levinson, B. M. (1969). Pet-Oriented Child Psychotherapy.
Ogden, P., Minton, K., & Pain, C. (2006). Trauma and the Body.
Pfefferbaum, B., et al. (2014). Child disaster mental health interventions.
Van der Kolk, B. (2014). The Body Keeps the Score.
Wilson, E. O. (1984). Biophilia.
